#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אופה המצות בתנור שמשתמש בו בשאר ימות השנה, מה צריך לעשות בו תחילה?	"צריך להסיקו בתחילה, ויזהר שהגחלים ילכו על פני כל התנור [ואע""פ שהתנור הוא כלי חרס אפ""ה מהני בה היסק בפנים דלא חייס עלייהו דלמא פקעי וכמ""ש לעיל ריש סימן תנ""א (ח""י ס""ק א', מ""ב ס""ק א')], ואין חילוק בין תנור שפיה מן הצד לפיה למעלה (ב""ח, מ""ב ס""ק א')"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להכשיר ולאפות המצות באותה היסק?	"מעיקר הדין מותר וכן מקיל המחבר (מ""ב ס""ק ב'), אבל הרמ""א כתב דטוב וישר לחזור ולהסיק פעם שנית, ויש בזה כמה טעמים:<br>1) כתב הח""י (ס""ק ב') דחיישינן שמא לא הלכו הגחלים על פני כולו בפעם ראשון (מ""ב ס""ק ד')<br> 2) המג""א (ס""ק ג') פי' דחיישינן שמא יש בה חמץ בעין ונמצאת שנהנה מן החמץ [ואפי' אם מסיק קודם זמן איסורו לא מהני משום לא פלוג (מחה""ש)] {וטעם זה אינו מובא במ""ב}<br>3) עוד כתב המג""א (שם) דמתיירא שמא ישרף הפת ולא יסיק כ""כ היטב, ולפי""ז צריך להמתין עד שיצטנן קצת עד שיסיק פעם שנית (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח להסיק התנור קודם יו""ט?"	"כיון שאינו יכול להבעיר התנור שלא לצורך יו""ט צריך לסמוך על העיקר דין ולהסיקו פעם אחת להכשירו וגם לאפות בו, ורק יזהר שילכו הגחלים ע""פ כולה (ח""י ס""ק ד', מ""ב ס""ק ד'), אכן הקשה הא""ר דאין זה פשוט כ""כ דכתב המ""ב לקמן (סי' תק""ט ס""ק כ""ד) דיש סוברים דרק ליבון קל מותר ביו""ט ולא ליבון גמור דאז נראה כמתקן כלי, והמ""ב (שם) הביא דיש מקילין כשא""א ללבן מערב יו""ט אבל אין להורות כן לאחרים."	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מכשיר התנור מבשר לחלב?	"כתב המג""א (ס""ק ג') דרק בחמץ החמירו לעשות היסק שני אבל מבשר לחלב מותר בהיסק אחד, אמנם המג""א (ס""ק א') מחמיר אפי' מבשר לחלב שיזהר שיסיק כל פני התנור, ולא ניחא להקל בליבון קל אע""פ שבהיתרא בלע {וצ""ב למה אינו רוצה להקל בזה}, והדגול מרבבה כתב עוד טעם להקל דבשבועות במקרה אפו בו ויש ספק אם בכלל נבלע במקום זה {וצ""ב דכל השנה הוא אופה בה בשר והוי כמו חמץ כל השנה}, והערוה""ש (סע' א') כתב דהתם אופין ומבשלין בכלים ולא בתנור עצמו."	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עושה היסק אחד, מה הדין אם מסתפק אם הלכו הגחלים על פני כולו?	"כתב המג""א (ס""ק א') דאסור בדיעבד, אבל יש כמה אופנים שיהיה מותר בדיעבד כגון שהוא יודע בודאי שמקום שאפה בה המצות נתלבן היטב (פמ""ג א""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ג') א""נ עבר כ""ד שעות מזמן שאפה בה חמץ קודם פסח א""נ הסיקו בה כמה פעמים [שלא לשם הכשר פסח (ערוה""ש סע' א')] דתלינן דמסתמא הוסק כל התנור (מ""ב ס""ק ב') [והמחבר כתב דלכתחילה יסיק כמה פעמים בכוונה לצורך פסח]"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להטיל בה קרקע חדש?	"המחבר כתב דמנהג יפה להטיל בה קרקע חדש [כעובי אצבע (לבוש, מג""א ס""ק ב'), וביאר הערוה""ש (סע' ג') דחמץ אינו שמן ולא נכנס אלא כדי נטילה לתוך כותלי התנור, דאין טיט יבש מתחבר עם טיט חדש (מהרש""ם ח""ג סי' קי""ב), ובדיעבד אף פחות מזה מהני שהאפר נותן טעם לפגם (פמ""ג א""א ס""ק ב', ביה""ל ד""ה קרקע)], ועדיין צריך לסמוך על ההיסק להכשיר המחיצות וגג התנור (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג') {ולכאורה חומרא זו שייך דוקא לדעת המחבר דס""ל דדי בהיסק אחד אבל לדידן דצריך ב' היסקות א""צ להקפיד על קרקע חדש}"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירין כירה וקאכלין?	"צריך שילבינו אותם ע""י גחלים [דלא כחיי""א דס""ל דלא מהני ליבון בקאכלין דחייס שמא פקעי (שעה""צ ס""ק ח')] או יטיח בטיט כל סביביו אף למעלה (מג""א ס""ק ב'), והבית מאיר מקיל דא""צ להטיח טיט למעלה ואף מן הצדדין א""צ יותר מגובה טפח דאין הבל בדבר יבש אם הוא רחוק (מ""ב ס""ק ג')"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ישלך לתוך התנור כשאופה המצות?	"הכה""ח (ס""ק ח') הביא להשליך הלולב והושענות בתוך בתנור, ודוקא בשעת אפייה המצות משום שבח עצים בפת"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכשיר תנור המיוחד למצות?	"החיי""א (כלל קכ""ח סע' כ""ז) וקיצור שו""ע (סי' ק""י סע' י""א) כתבו דראוי לכל ירא שמים שיכשיר התנור קודם אפיית מצות שלו דמי יודע אם היו נזהרים בכל הזהירות, וכעין זה כתב העטרת זקנים דיש נוהגין שלא לאפות מצה במקום דנאפה מצה אחרת, אבל כבר כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ג') דהעולם אין נזהרים בזה, ויש מהדרים לאפות בתנור ראשון (פסק""ת אות ב')"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור חום התנור?	"כתב האג""מ (או""ח ח""א סי' קנ""ג) דצריך להיות כשיעור ליבון קל [קש נשרף בו] וגם צריך להיות מכוסה כדי שהאויר לא יקררו [ודלא כשו""ת אור לציון (ח""ג פי""א סע' י') דמקיל אפי' כשהוא פתוח לאויר], והא דמקיל החזו""א (סי' ק""כ ס""ק י""ז) ביד סולדת בו היינו אם המצה היה יד סולדת בו ולא התנור, ואף בזה אינו יודע מקור לזה {ופשוט דאין השיעור כליבון גמור דהמג""א כתב דצריך להצטנן התנור דחיישינן שיתיירא שישרף הפת, ש""מ דאין אופין הפת כשיעור ליבון גמור}"	סימן תסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאפות מצה על הטפקא?	"מותר לאפות על טפקא של חרס [אחד מן הרעפין שמכסין בהם הגג] אם הסיקה מתחילה דאז הפת נאפית מיד, וזהו דוקא בחדשה [וה""ה בישנה אם ליבנה, ודלא כרבינו ירוחם דס""ל דלא מהני בה ליבון (ב""י, ח""י ס""ק ו')] אבל בישנה שיש בה בליעות של חמץ אסור"	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באלפס?	"ה""נ מותר לאפותה באלפס רותח בלא מים ויוצאין בה ידי חובתו (ביה""ל ד""ה בין), אבל אם יש בה מים אסור דהוי כחלוט ואמרינן לעיל (סי' תנ""ד סע' ג') דאין אנו בקיאים בחלוטה (מ""ב ס""ק ח'), וכ""כ הטור בשם רב שרירא גאון ורב האי גאון דאינו מותר אלא לצורך חולה ע""פ בקיאין"	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרקע?	"הוי טרוקנין ואמרינן לעיל (סי' קס""ח סע' ט""ו) דברכתו המוציא אם קובע עליו, וגם יוצאים בהם ידי חובתו (מ""ב ס""ק ט', ביה""ל ד""ה בין), ואם אינו קובע עליו ברכתו במ""מ, ויש צד בב""י (סי' קס""ח) דאם אוכלו למצותו הוי חשוב ומברך עליו המוציא, והשע""ת (סי' קס""ח סע' ו') הביא סברא זו לגבי סעודת שבת (שעה""צ ס""ק י""ג), וכן נקט הערוה""ש (סע' ו') דאם יוצא בה מברך עליו המוציא, אכן ממ""ב משמע דיוצא אפי' בכזית טרוקנין אע""פ שברכתו במ""מ, והקשה השש""כ (פנ""ד הע' קל""א) הרי בהל' סוכה כתב המ""ב (סי' תרל""ט ס""ק כ""א) דאינו יוצא ידי חובתו בפת הבאה בכיסנין וילפינן סוכה מפסח, והביא בשם רשז""א דתי' דשאני טרוקנין דהוי כפת ממש אלא שאין רגילין לקבוע עליו הסעודה ועל כן יוצא בה מצות מצה [וגם יוצאין בה מצות סוכה] {ונראה לפרש דטרוקנין אין בו אחד משלשה סימני פת הבאה בכיסנין ובאמת הוא כפת גמור אלא כיון שנעשה באופן משונה יש בה רק מקצת צורת לחם ועל כן צריך לקבוע עליו הסעודה כדי שיהא בה החשיבות של לחם, אבל עדיין הוא כלחם במקצת ועל כן יוצאין בה ידי חובת מצה וסוכה בה, ור""י באק מצדד לתרץ דבשניהם אינו יוצא אם ברכתו במ""מ וה""נ במצה צריך לקבוע עליהם כדי שיהא יוצא בהם, וחידוש הוא לומר דאינו יוצא מצותו אלא אם אוכל כשיעור קביעות סעודה, אמנם שוב מצאנו שהוא מפורש בב""ח (סי' קס""ח) דאינו יוצא אלא אם קובע עליו, וכן מוכח מרע""א דכתב דנשים צריכות לחזור בבהמ""ז אם שכחו יעלה ויבא דהם מחויבים לאכול מצה, ואי אמרת דיוצאין בכזית טרוקנין נמצאת דא""צ לאכול פת, וכן מבואר מאיזה ראשונים דס""ל דרק ליל פסח צריך לחזור ולברך אם שכח יעלה ויבא ולא ביום פסח דס""ל דוקא בלילה יש חיוב סעודה מחמת מצות מצה [וצ""ע למעשה]}"	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הדביקה לאלפס ואח""כ הרתיחה?"	"הרמב""ם ס""ל דה""נ יוצא בה ידי חובתו, וכתב הגר""א (ס""ק ח') דכן הוא פשטות הגמ' (פסחים ל""ז ע""א) דר' יוחנן ור""ל פליגי כשהדביק תחילה וקיי""ל כר' יוחנן דהוי לחם וברכתו המוציא וגם יוצא בה ידי חובתו, אבל המחבר מחמיר כהראב""ד דצריך להרתיח האלפס תחילה, ולגבי הגמ' בפסחים תירץ הגר""א דהראב""ד מודה דבדיעבד יוצא בה אפי' אם הדביק בה תחילה, ומ""מ כתב הח""י (ס""ק ז') דלכתחילה נכון להחמיר שלא לאוכלה אם אפשר (מ""ב ס""ק י""א) {והא דאמרינן דיוצא בה בדיעבד היינו אם אין לו מצה אחרת (ר""י באק)}"	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אפה מצה בתנור על נייר?	"כתב הח""י (ס""ק ז') דהנייר אינו הפסק וודאי האור שולט בה ונאפית מהרה אבל לכתחילה אין לעשות כן (מ""ב ס""ק י""א), והחזו""א מחמיר אם נדבק היטב דהוי דינו ככפולה"	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להחם מצה ברמץ?	"המחבר הביא מארחות חיים דראוי למחות שלא יעשה כן דיש לחוש שמא יחמיצו קודם שיתחילו לאפות, אבל בדיעבד אין לאסור ויוצא בה ידי חובתו בפסח (מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק י""ז)"	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאפה בחמה?	"כתב הח""י (ס""ק ח') דאינו יוצא בה מצותו [דלא מקרי לחם (גר""ז סע' ו', ערוה""ש סע' ה')] אבל מותר באכילה, והא דאמרינן לעיל (סי' תנ""ט סע' ה') דאם לשה בחמה אסורה אם הוחמה היינו כשלא היה חם כ""כ כדי לאפותה אבל כאן שנאפה בחמה מותר בדיעבד<br> "	סימן תסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימנים שהמצה נאפה כראוי?	"1) אין חוטין נמשכין (פסחים ל""ז ע""א) [אפי' אם נפרכת כשמטלטלין אותה (רש""י מנחות ע""ח ע""ב, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ג)], ומהני דוקא בחם ולא כשנצטנן (א""ר, מ""ב ס""ק י""ד) אבל החזו""א מקיל כל זמן שלא עבר זמן מרובה<br>2) אינה נפרכת כשמטלטלין אותה (מדויק ברש""י למעלה מנחות ע""ח ע""ב, שעה""צ ס""ק י""ט) [דהוא סימן דאין חוטין נמשכין]<br>3) אם תוחב אצבע תוך המצה ואינו נדבק בה עיסה (ח""י ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ג) [ה""נ הוי סימן דאין חוטין נמשכין], והא""ר מצדד דמהני רק בחם ולא כשנצטנן (מ""ב ס""ק י""ג), אכן כתב החזו""א (סי' ק""כ ס""ק י""ז) דמצה הנילושה יפה אפי' קודם שנאפה אינו נדבק לאצבעו וא""כ אינו יכול לסמוך על סימן זה<br>4) קרמו פניה (דרכ""מ ס""ק ב', מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ו) [אבל אם רואים שחוטין נמשכים חיישינן שלא נקרם כהוגן, ואם מסתפק אם חוטין נמשכים הח""י (ס""ק י') מחמיר אבל השעה""צ (ס""ק כ""ג) מקיל דהקרימת פנים הוי גילוי דאין חוטין נמשכין], וזה מהני אפי' אם נצטנן (מ""ב ס""ק ט""ו), וכתב החזו""א (סי' ק""כ ס""ק י""ז) דעיקר בחינת קרימת פנים היא קלה וא""צ בקיאות יתירה והיא נוכחת לכל ורק אם היא עדיין רכה ונכפלת בטלטולה קשה להכריע בקרימת פנים {והיינו כשאוחזין אותה היא נכפפת ונכפלת לגמרי אבל מעט ריכוך לאו כלום הוא}"	סימן תסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו אחד מסימנים אלו?	"עדיין נחשב כבצק ואינו לחם וגם יש בו חשש חמץ (מ""ב ס""ק ט""ו) [ואינו שכיח במצות שלנו שיהיו חוטין נמשכין (ערוה""ש סע' ז')]"	סימן תסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסתפק אם קרמו פניה?	"הוי ספק איסור דאורייתא ואסור אפי' במקום הפסד מרובה ומניעת שמחת יו""ט (מ""ב ס""ק ט""ו) [דלא כא""ר דמקיל בספק דס""ל כהמג""א דאפי' אם לא קרמו פניה אינו חמץ (שעה""צ ס""ק כ""ד, ביה""ל סד""ה ויש)]"	סימן תסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם חוטין נמשכין, האם מהני להחזירה לתוך התנור?	"לכתחילה לא יחזירנה לתנור אפי' מיד דחיישינן שמא כבר נתחממה מחום התנור ויכול לבא לידי חימוץ, ובדיעבד אם החזירה מיד הט""ז (ס""ק א') וח""י (ס""ק י""א) מחמירים אבל המ""ב (ס""ק ט""ז) הכריע להקל כשאר אחרונים (שארית יוסף, נחלת שבעה, א""ר) אבל אין כדאי לצאת בה חובת מצה (שעה""צ ס""ק כ""ו) [והמג""א (ס""ק י""א) מקיל אפי' אם אינו מחזירה לתנור ומשהה יותר משיעור מיל דמטור משמע דרק אין יוצאין בו אבל הוא מותר באכילה, אכן הביה""ל (ד""ה ויש) הוכיח מכמה ראשונים דלא כוותיה {אבל מה שהביא ראיה מר""ח צ""ע דהר""ח כתב אח""כ דהטעם דאסור הוי משום דבעינן לחם וליכא}, והא דמשמע מהטור דמותר באכילה היינו אם אוכלה מיד וקמ""ל דאפ""ה לא מקרי לחם ואינו יוצא בו]"	סימן תסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזיז מצות ממקום למקום בתוך התנור קודם שנאפו?	"החזו""א (סי' ק""כ ס""ק י""ז) מקיל כיון שאינם דבוקים להמרדה, אבל הדברי מלכיאל (ח""ד סי' כ""א ס""ק י""ט) והא""א מבטושאטש מחמירים"	סימן תסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצה שרויה 1) ולא נימוחה 2) ונימוחה?	"1) בודאי יוצאין בה דעדיין יש בה טעם מצה, ומבואר בהרי""ף והרא""ש דאינו לכתחילה אלא לחולה וזקן (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ז) דעיקר טעם מצה הוי ביבשות (ערוה""ש סע' ח') 2) ר' מאיר אמר שיוצא במצה שרוי ומבושל שלא נימוח, וקיי""ל כר' יוסי שחולק עליו במבושל, וכפשוטו מה שהכשיר ר""מ בשרוי גם ר' יוסי הכשיר, ויש בזה מח' ראשונים אם ""שלא נימוח"" קאי נמי על שרוי, הרי""ף רא""ש ורמב""ם מבוארים דקאי גם על שרוי וצריך להיות שלא נימוח, אבל סתימת הטור משמע דיוצא בשרוי אפי' אם נימוח, וכן מבואר מרש""י דכתב דיוצא בשרוי ובלבד שאינו נימוח לגמרי דאז הוי כהמחה מצה דמבואר בחולין (ק""כ ע""א) דלא יצא. להלכה, הב""י ומחבר ס""ל דאינו יוצא בה אם נימוח אבל הביה""ל (ד""ה והוא) הביא שהב""ח והגר""א ס""ל כרש""י, ומסיים וצ""ע"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשרויה לכ""ד שעות?"	"כתב הח""י (ס""ק י""ג) כבוש כמבושל ואינו יוצא בה (מ""ב ס""ק י""ז), אכן הפמ""ג (א""א ס""ק ח') מפקפק דכבוש מפליט ומבליע ואינו כמבושל (שעה""צ ס""ק כ""ח) [וצ""ב דנהי דהוא רק פולט ובולע אבל אף בזה ליכא טעם מצה (ר""י באק)]"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשרויה בשאר משקין?	"מבואר ברוקח דאפי' ביין הוי כשרויה, אבל המג""א (ס""ק ז') מדייק משאר ראשונים דאינו מותר אלא במים אבל ביין ושאר משקין אסור דהם מבטלים טעם המצה [ואע""פ שיכול לדחות הדיוק מראשונים מ""מ מבואר בהדיא ברבינו מנוח בשם הראב""ד להחמיר בשאר משקין (שעה""צ ס""ק כ""ח)], ולפיכך הכריע המג""א דאין להקל בשאר משקין אפי' בדיעבד אלא לחולה וזקן [דהם יסמכו על הרוקח], בין בברכה על אכילת מצה בין לאפיקומן (ח""י ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק י""ח), וכתב הא""ר דאפשר דמרק הוי כשאר משקין ואסור אפי' בצונן (שעה""צ ס""ק ל""ה)"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד דליכא טעם מצה בשרוי בשאר משקין, 1) מאי שנא מהא דאמרינן לשין עיסה ביין ושמן 2) מאי שנא מהא דמותר לטבול פסח במשקין?"	"1) כן הקשה השעה""צ (ס""ק כ""ט) דמשמע דהוי טעם מצה ורק אינו נקרא לחם עוני, ותי' דלאחר שנאפה מבטל הטעם מצה אבל כשהם מעורבים בשעת הלישה נאפה הכל ביחד ונקרא פת מתובלת 2) כן הקשה המג""א (ס""ק ז'), ותי' דשאני פסח דנפיש טעמא טפי ממצה, והשעה""צ (ס""ק ל""ב) חולק על המג""א וס""ל דטיבול אינו מבטל הטעם כלל ומותר אפי' במצה [והא דאמרינן דפסח נפיש טעמא היינו רק אם אוכל איזה דבר אח""כ לא נשכח הטעם מפיו], וכן הביא המ""ב (ס""ק י""ח) בשם רבינו מנוח דמותר לטבול מצה במשקין {ויש לעיין לפי""ז אם מותר לטבול לכתחילה במשקין או לכל הפחות במים אפי' שלא לצורך חולה וזקן, אמנם מלשון הערוה""ש (סע' ח') משמע דצריך ""יבשות"" ממש לכתחילה, והליכות שלמה (פ""ט הע' פ') מקיל לכתחילה לטבול לרגע במים לבריא אף לכתחילה}"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שורה פרוסות פחותות מכזית?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') הכלל הוא שצריך להיות ברכתו המוציא כדי לצאת בו מצות מצה {ועי' מש""כ לעיל לגבי פהב""כ}, ומבואר לעיל (סי' קס""ח) דאם שורה פרוסות פחותות מכזית עד שנתלבן המים אזדא ממנו תוריתא דנהמא וברכתו במ""מ וממילא אינו יוצא בה חובת מצה [אבל אם אינו מלבן המים או הפרוסות יותר מכזית עדיין ברכתו המוציא ויוצא בה] (מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצה שבישלה?	"ר""מ ס""ל דאף בזה יוצא, אבל אנן קיי""ל כר' יוסי דאינו יוצא בה דבטל ממנו טעם מצה, ואפי' אם הפרוסה יותר מכזית ולא נימוח (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ') "	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שם המצה 1) בכלי ראשון 2) בכלי שני?	"1) הב""י הביא מרוקח דהוי כמבושל ואסור כל זמן שיד סולדת בו (מ""ב ס""ק כ') 2) המג""א (ס""ק ח') כתב דראוי להחמיר לכתחילה וכמ""ש בהל' שבת (סי' שי""ח) דכלי שני מבשל פת אם יד סולדת בו (מ""ב שם)"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה היעוצה לחולה וזקן לגבי אכילת מצה?	"כתב הביה""ל (ד""ה יוצא) שיאכלו כזית ממצה מפוררת דאע""פ דהוא כקמח מ""מ ברכתו המוציא {ולכאורה הוא לכתחילה אפי' לבריא, וכ""כ שו""ת בנין ציון (סי' כ""ט)}, וכן נהג מה""ר חיים אבולעפיא זצ""ל בעת זקנותו (ברכ""י, שע""ת ס""ק ח')"	סימן תסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אפו חמץ ומצה בתנור אחד ואינם נוגעים זה בזה?	"בודאי מותר דריחא לאו מילתא היא אפי' בתנור קטן וסתום [ואפי' אם נילוש בו שמן או שומן (ח""י ס""ק י""ד), ודלא כפמ""ג (א""א ס""ק ט'), ובכל אופן צריך להכשיר מקום התנור שעמד בה החמץ (ח""י שם, מ""ב ס""ק כ""ב, שעה""צ ס""ק ל""ח)], ועי' לעיל (סי' תמ""ז) לגבי ריחא באמצע ימי הפסח"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החמץ ומצה נוגעים בתנור 1) קודם פסח 2) באמצע פסח?	"1) אוסר בכדי נטילה [כעובי אצבע (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ד)] וכמו שאר איסורים ולא חיישינן דחמץ הוי איסור שמן (מג""א ס""ק ט') [דאע""פ דאין אנו בקיאין בכחוש ושמן מ""מ באיסור דרבנן אזלינן לקולא וחמץ במצה הוי מין במינו ובטל במשהו מדאורייתא (ר""י באק)], אכן המהרש""ל וב""ח אוסרים כל המצה אם אינו בטל בששים {דס""ל דמשום חומרא דפסח חיישינן שמא חמץ הוי איסור שמן, ועי' מש""כ לקמן (סי' תס""ז סע' י""ד)}, והכריע הח""י (ס""ק ט""ו) להקל {ואע""פ שמשעה""צ (ס""ק נ""ז) משמע דאינו מקיל קודם פסח אלא במצה כפולה דהוי חומרא בעלמא אבל בחמץ גמור מחמיר דאוסר את כולה, יתכן לומר דהתם מיירי בחתיכה אחת אבל כאן מיירי מחתיכה לחתיכה ומודה להח""י דיש להקל, וכן ראינו במ""ב (ס""ק כ""ט) דאינו מחמיר מחתיכה לחתיכה יותר מכדי נטילה, אבל אינו מוכח דהתם מיירי במצה כפולה דאינו אסור מדינא, וכן מבואר בהדיא במ""ב (ס""ק כ""ז) בשם הלבוש דאינו מחמיר אלא בחתיכה אחת ולא מחתיכה לחתיכה}, אלא שהערוה""ש (סע' ט') מעורר דאם נאפו על רובד או מחבת אחת נאסר כל משך המצה בכדי נטילה וממילא כולה נאסרה 2) לפי המחבר אם נוגעים אוסר כדי קליפה אבל לא יותר, וכן נקט הגר""א (ס""ק י""ז) {ואפי' הרמ""א לא החמיר באמצע פסח אלא במצה כפולה דהוי חתיכה אחת ולא מחתיכה לחתיכה}, ולפי המהרש""ל והב""ח פשוט דכל המצה אסורה, ולמעשה, הח""י (ס""ק ט""ו) הכריע להחמיר כהמהרש""ל דוקא באמצע פסח, אבל ממ""ב (ס""ק כ""ד) משמע דהוא מצדד להקל כהמחבר והגר""א "	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצה כפולה?	"הרמ""א הביא תרוה""ד דחיישינן שמא לא שלט שם האש ואסור [ולפי התרוה""ד סגי להשליכו דס""ל דאינו חמץ גמור, אבל המהרש""ל ס""ל דטעון שריפה (מג""א ס""ק י""ב), והביה""ל (ד""ה אין) אינו מכריע ביניהם, ועי' במ""ב דרשו דהביא מכמה אחרונים דקודם פסח טוב לבדוק המצות לכפולות] [וביאר הערוה""ש (סע' י""א) דאינו דומה למצה עבה דהתם היא מצה אחת משא""כ הכא שני גושי עיסה המדובקים אין האור נכנס ביניהם יפה], ולפי הרמ""א אם נאפה באמצע פסח כל המצה אסורה [דחיישינן שמא בליעה כל דהו מתפשט בכל המצה כיון דהוי חתיכה אחת (לבוש, מ""ב ס""ק כ""ז)], ואם נאפה קודם פסח [אפי' אחר חצות (שעה""צ ס""ק נ""ה)] רק אסור בכדי נטילה, אכן המג""א (ס""ק י""ב) פסק דאפי' אם נאפה בפסח אינו אוסר יותר מכדי נטילה דאינו חמור מחמץ גמור דקיי""ל כהט""ז ביו""ד (סי' ק""ה) דאינו אוסר אלא בכדי נטילה, והשעה""צ (ס""ק נ""ז) משמע דמכריע כהרמ""א ומקיל אם נאפה קודם פסח אבל מחמיר אם נאפה באמצע פסח, וכן מבואר בביה""ל (ד""ה אוסרין) דמחמיר באמצע הפסח [והוסיף דאפי' להגר""א והפר""ח דהם מקילין מדינא דסגי בכדי נטילה אפשר דהם מודים דמצד המנהג יש להחמיר] ומ""מ בספק כפל אין להחמיר חוץ לאותו מקום {ולכאורה כוונתו לאסור בכדי נטילה אבל לא לאסור כל המצה}"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקום הכפל?	"כתב המג""א (ס""ק י""ב) דרק בצד בפנימי במקום שהם מדובקים נחשב ככפולה, וביאר המחה""ש דהיינו עד חצי עובי המצה [ועפי""ז מקיל החזו""א שהמרדה לא נאסר מחמת הכפולה, אבל ממ""ב (ס""ק ל""ב) משמע דחושש דכל עובי המצה נאסרה מחמת הכפולה]"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצות שנוגעים במצה כפולה 1) במקום הכפל 2) שלא במקום הכפל 3) ונושכים שלא במקום הכפל?	"1) הט""ז (ס""ק ד') הביא ממהרש""ל דאוסרים כל המצה וכמ""ש כשנוגעים בחמץ {דמשום חומרא דפסח חושש דחמץ הוי שמן}, אבל אנן קיי""ל כהמחבר והרמ""א דרק אוסר כדי נטילה (מ""ב ס""ק ל""ב) [ואפי' באמצע פסח] 2) פשוט דלפי השיטות דלא נאסר כל המצה כפולה אינו חוזר ואוסר מצה אחרת, ורק לפי המהרש""ל [ולפי הרמ""א באמצע פסח] דס""ל דכל המצה אסורה יש לדון, וכתבו הפוסקים (ט""ז ס""ק ד', מג""א ס""ק י""ב) דיש כלל דאין איסור בולע הולך מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וה""נ אינו אוסר, ומ""מ צריך לשייר כדי קליפה, אבל השעה""צ (ס""ק מ""ט) הביא מפמ""ג (מש""ז ס""ק ד') דהתם מיירי בנושכין נמי אבל בנגיעה לחוד א""צ לשייר כלום 3) מבואר מהט""ז (ס""ק ד') ופמ""ג (מש""ז ס""ק ד') דסגי בכדי קליפה, וכן מבואר בדעת המג""א (ס""ק י""ב) דס""ל דנושכין הוי כמו נגיעה {וצ""ע בדעת המ""ב (ס""ק כ""ט, שעה""צ ס""ק כ""ט) דהביא שיטת הבגדי ישע דצריך כדי נטילה, אבל כד נעיין בפנים מבואר דקאי כשנגע במקום הכפל ואז פשוט דצריך כדי נטילה}"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מהם שמן?	"בין אם האיסור שמן בין אם ההיתר שמן הוי כאילו האיסור שמן ואוסרת כל החתיכה של היתר, אמנם אם ההיתר שמן נגע שלא במקום הכפל אינו אוסר אלא בכדי נטילה (כך מבואר ממג""א לעיל סי' תמ""ז, מ""ב ס""ק ל', שעה""צ ס""ק נ""א) "	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באינה דבוקה?	"אם אינה דבוקה ממש אע""פ שכמעט נדבק אהדדי מותר (מג""א ס""ק י""א, ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק כ""ה, שעה""צ ס""ק מ""ג) [והערוה""ש (סע' י""א) רצה להחמיר יותר כשאינה דבוקה דאז אין האור נכנס ביניהם, אבל מבטל דעתו להקדמונים]"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא מצה כפולה בתוך ביתו בפסח?	"אינו נחשב כחמץ שעבר עליו הפסח ומותר לאחר פסח (ח""י ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא מצה כפולה על המרדה?	"טוב להשתמש במרדה אחרת אם אפשר (מ""ב ס""ק ל""ב, מ""ב לעיל סי' תנ""א ס""ק קי""א), והחזו""א מקיל לגמרי דא""א בענין אחר, ועוד מפני שאינה נוגעת אלא במקום החיצון של המצה"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מצה נפוחה?	"הרמ""א הביא ממהרי""ל דמצה נפוחה אסורה, והמג""א (ס""ק י""ג) הביא ב' פירושים: א' נחלקה עובי המצה והעליון עלה למעלה (מהר""ם לובלין), ב' שלא נחלקה כלל אלא שתפח גוף המצה באמצעיתה (ט""ז ס""ק ו'), ולמעשה מחמירים כשניהם (מ""ב ס""ק ל""ג). והכה""ח (ס""ק ע""ט) הביא פירוש שלישית דאם המצה עלתה מקרקעית התנור ולא נגעה בתנור אלא סביבות המצה ומקום הכיפה אין נאפה יפה, אבל כתב דאין העולם נזהרין בזה."	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להכות על הנפוחה כדי שלא תעלה?	"הח""י (ס""ק י""ט) משמע דמותר דאמרינן בגמ' (פסחים מ""ח ע""ב) תפח תלטוש בצונן, ומשמע דיכול למנוע אותה שלא תעלה (שעה""צ ס""ק ס""א)"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מהמצה אסורה 1) אם נפח למעלה 2) אם נפח בתוך עובי המצה?	"1) אם נפח למעלה כשיעור אגוז או אצבע גדול [דלא כמג""א (ס""ק י""ג) דכתב כאצבע קטנה (שעה""צ ס""ק ס""ה)] אז נאסרה כל המצה אפי' אם יש ששים כנגד הנפוחה ואפי' קודם פסח ואפי' אם נפחה אחד מן הקצוות דתלינן שנתחמצה כולה (מ""ב ס""ק ל""ד) [והא דכתב הרמ""א דנפח באמצעיתה היינו לאפוקי קרום בעלמא א""נ אורחא דמילתא נקט (שעה""צ ס""ק ס""ג)] 2) הוי כמו מצה כפולה ורק אוסרים מקום הנקב {ומסתמא גם סביבה כדי נטילה}, ודוקא כשיש בתוכו אבעבועות שהוא סימן לחימוץ אבל אם הוא חלק מותר (מ""ב ס""ק ל""ד), וכיון שהוא חומרא בעלמא אין לאסור הכלים משום זה (שעה""צ ס""ק ס""ו)"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש נקב בתוך נקב?	"כתב המג""א (ס""ק י""ג) אז חיישינן שנעשה חמץ וכל המצה אסורה (מ""ב ס""ק ל""ד) [והיינו נקב כאגוז או כאצבע (מחה""ש)], וכתב הערוה""ש (סע' י""ג) דלא ידענו כלל מענין הנקב"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר שנאפה פעם אחת?	"אז פשוט דמותר למשוח עליו שומן ואם אח""כ נפחה לית לן בה (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצות שלנו שהם דקות מאד?	"כתב השע""ת (ס""ק ט""ו) בשם הדבר שמואל אפי' אם עלה קרום שיש בה קצת עובי אין לחוש דנעשה מחמת האור ולא מחמת חימוץ, ורק אם נפחה בחצי עובי המצה אבל זה לא שכיח אלא במצות העבות קצת (מ""ב ס""ק ל""ה), והוסיף השע""ת והא דמחמירים לנקר המצות כדי שלא ינפח אינו משום שנפיחה הוא סימן לחימוץ אלא הוא סיבה לחמץ שע""י הנפח במצות העבות אין האור שולטת יפה ואין נאפות כהוגן"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפוחה נתערבה בשאר מצות?	"הח""י (ס""ק י""ט) והגר""ז מקילין בנפוחה וכפולה שנתערבו שמותרים באכילה, והא""ר והחיי""א אינם מקלין אלא בהנאה ולא באכילה [וגם מחמיר על הכלים לכתחילה בדליכא ששים, אבל בדיעבד אם כבר נשתמשו בהם יש להקל (שעה""צ ס""ק ס""ט)], והכריע המ""ב (ס""ק ל""ה) להקל בביטול בששים ובפרט במצות דקות שלנו"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצות בתנור אם הם 1) שוכבות זו על זו 2) נוגעות זו אצל זו?	"1) הוי כמו כפולה אפי' אם מקצתן שוכבות אהדדי, ובאמצע פסח שניהם אסורות אבל קודם פסח רק נאסרו כדי נטילה (מ""ב ס""ק ל""ו), ואם מיד הפרידן תלוי במח' בין הח""י וא""ר לעיל (מ""ב ס""ק ט""ז,שעה""צ ס""ק כ""ו), ונקטינן כהא""ר לקולא (מ""ב ס""ק ל""ז, שעה""צ ס""ק ע""א) 2) לכתחילה לא יגעו אבל בדיעבד חום האש שולט ביניהם ומותרים (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש של החמד משה?	"הביה""ל (ד""ה זו) הביא מחמד משה דס""ל דהחומרא דמצות השוכבות אהדדי וכפולות נאמרו דוקא כשאינם דבוקים כ""כ ויכול להפרידם בלי נשיכה אבל אם דבוקים עד שא""א להפרידם בלא נשיכה הוי כאילו נילושות כאחד ואינם אסורים, אבל מסיים דאינו רוצה לסמוך על זה דאולי היו נפרדין ואח""כ נדבקו יחדו, אבל בעוד צירוף יש להקל ולהתיר, וכן מבואר ממ""ב (ס""ק ל""ח) דאינו מקיל בנשכו אלא בזה אצל זה ולא בזה ע""ג זה (חזו""א סי' קכ""ב ס""ק י')"	סימן תסא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכפולות ע""י סימנים על המצה?"	"כתב החוט שני (פי""ב ס""ק י') דבסימן אחד אין להחמיר בזה אבל בשני סימנים יש מקום לחוש שלא נדבקו שפיר אע""פ שבפשטות אין לחוש מ""מ החזו""א היה מחמיר בזה, וכן ראינו ברמ""א לעיל (סי' תנ""ט סע' ב') בשם המהרי""ל דיש לחוש שלא לחזור ולשבור המצה, וביאר המ""ב (שם ס""ק כ""ג) דשמא לא יערוך אותה יפה יפה ויהיה שם סדקים וכפלות, וכן שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א דאין לאכול באותו מקום אבל א""צ להחמיר בכדי נטילה {ואפשר משום דמדאורייתא הטעם שבכדי נטילה בטל ברוב דהוא מין במינו}, והשבט הלוי (ח""ח סי' קט""ז) משמע דאינו חושש בזה כלל"	סימן תסא סעיף ה		
